הלבשת הבית היא אומנות הקומפוזיציה והסטייל.
במהלך הלבשת הבית הופכים את חלל מגורים לבית, עוברים מ-HOUSE ל-HOME.
תשעים אחוז מבגדי הבית עשויים מטקסטיל כגון וילונות, ריפודים, כיסויי מיטה, כריות נוי, מפות,, שטיחים, ראנרים טפטים ואף כורסאות וספות. למעשה הרבה מאוד מהחפצים המפוזרים בבית הם חלק ממלבושי הבית. אפשר להלביש את הבית בדיוק כמו שאנחנו, בני האדם, מתלבשים. לבגדים שאנו לובשים תפקיד כפול – להגן עלינו מחום, קור ופגיעות וכמובן גם לייצר סטייל ואמירה אישית. לטקסטיל תפקיד זהה – על בגדי הבית מחד לספק פתרונות לנתונים שונים בבית, ומאידך להיות בעלי פן עיצובי ותואם לסגנון בעלי הבית. כלומר, בגדי הבית הם אמצעי שבאמצעותו עונים על צורך ועל נתונים בחלל, כשהפתרון מתוכנן בהתאם לסגנון ולטעם בעלי החלל. למשל:
- יצירת החשכה בחדר שינה באמצעות וילון.
- טשטוש חלון לא סימטרי באמצעות וילון.
- יצירת כמה סטים של וילונות לחלל גדול וכך להקטינו.
- יצירת סט אחיד של וילונות לחלל קטן וכך להגדילו.
לאחר שבודקים את הצורך, מתאימים את בגדי הבית לנתוני הבית, לטעם ולאופי של הדיירים המתגוררים בו וכמובן לתקציב שיש ברשותם.
מה התהליך? איך מתחילים?
תהליך הלבשת הבית
כיצד מתרחש התהליך שבו מתאימים את המלבושים לבית ולדיירים בו? זהו תהליך מורכב שכולל שלבים אחדים:
שלב 1 – התבוננות – בחינת מבנה הפתחים ומיקומם
התבוננות – יש להתבונן בבית ולחוש אותו. ההתבוננותת בודקת את גובה התקרה, את מיקום החלונות, את הסימטריה בחלל הנבדק. לדוגמה:
- יתכן והחלונות והדלתות מתחילים ממקומות שונים ובגדלים שונים. נרצה ליישר קו ונתחיל את הווילונות מהתקרה.
- מטבח, סלון ופינת אוכל בדירה קטנה יצרו רושם של אזור גדול יותר אם הווילונות יהיו המשכיים וזהים.
- אזור ציבורי גדול ורחב ללא מחיצות והפרדות נוכל "לחלק" ולייחד באמצעות וילונות וטפטים.
את מה שבחרתי כפתרון נתאים לסגנון, לצבעוניות, לאווירה.
שלב 2 – הבנת הצרכים והרצונות – שיחה עם בני הבית ומיקוד הצרכים
הדיירים – מיהם האנשים המתגוררים בבית? מה מתאים להם ולאורחח החיים שלהם? למשל, לא נתאים למשפחה עם ילדים קטנים בדים יקריםם שקשה לנקות. בשלב זה נשאל את השאלות הבאות:
- האם בעלי הבית זקוקים לחושך בחדרי שינה?
- האם הם מעדיפים פרטיות מהעוברים והשבים?
- מהו הסגנון המועדף עליהם? האם בית מודרני או אולי כפרי חם?
- האם הצבעוניות של הסגנון הסקנדינבי מתאימה לצרכי הבית ולטעם הדיירים או דווקא האקלקטי והרטרו?
ברגע שמגדירים את המטרה יש את האמצעי. לאחר מכן בוחרים את הצבע, סוג הבד והסגנון.
שלב 3 – התקציב. לאחר שמיקדנו את הצרכים והעדפות הסגנוניות מה התקציב העומד לרשותנו כדי לממשם?
התקציב – אין ספק שאחד המרכיבים החשובים בעבודה הוא התקציב. לפי התקציב ניתן להתאיםם את סוג הבדים, את כמות האביזרים שכוללים בתהליך הלבשת הבית ועוד.
במידה והתקציב מוגבל באיזה אזור של הבית כדאי להתרכז? מהן העדיפויות של בעלי הבית?
בשלב זה הגדרנו מה הצורך, מה צורת ההתנהלות ומה נכון לבית שלם, איזה צבע רוצים בעלי הבית רוצים ואיזה סגנון הם אוהבים. לפי התקציב בוחרים את האביזרים, את הבד ואת החומר המתאימים לסגנון הנבחר.
סגנונות שונים
כמובן שאפשר להתאים לבית אביזר אחד בלבד כגון וילונות בלבד. אולם תהליך של הלבשת בית כמכלול כולל קו סגנוני שנקבע ביחד עם בעלי הבית.
מהו סגנון? זהו קו עיצובי המשותף לכלל האביזרים הכלולים בתהליך הלבשת הבית, כמו גם לשאר האלמנטים שיש בבית. על הסגנון להתאים לאדם שגר בבית ועבור הנתונים הטבעיים של הבית עצמו. את הסגנון לבית קובעים לפי ההיבטים הבאים:
- צבע – לדוגמה סגנון כפרי מתאפיין בצבעים רכים ופסטליים כגון תכלת, בז'. סגנון קלאסי מתאפיין בצבעים דרמטיים ועזים כגון בורדו, כחול עמוק.
- חומר – לדוגמה חומרים טבעיים לעומת חומרים טכניים, מבריקים, מתכות אצילות. שיש מבריק מול רצפת עץ. רצפת בטון, מעקה ברזל לעומת מעקה זכוכית.
- מוטיב – תלתן של המלוכה מתחבר לסגנון מסוים, כמו לסגנון הקלאסי. לעומת זאת את הסגנון הכפרי מאפיינים פרחים.
סגנון הוא קו שהתפתח לאורך ההיסטוריה והוא נובע מהבדלי מיקום גיאוגרפי, הבדלי מעמדות והבדלי תרבות. למשל, בתקופה של המלוכה והמעמדות, השתמשו בחומרים כגון משי או קטיפה והטביעו בתוך המוצרים סמלי מלוכה שונים, כיום משתמשים באלמנטים אלה בסגנון הקלאסי. לעומת זאת פשוטי העם לא השתמשו בחומרים אלה אלא שאבו את ההשראה של הסגנון שלהם מאורח חייהם וכך נוצר הסגנון הכפרי. סגנון הכפרי מאופיין בעץ, פרחים, ציפורים, בדים טבעיים, כל אותן השפעות שהיו לכפריים מתוך הטבע, מתוך שגרת יומם. כמובן שבחירת הבד נבעה גם משיקולים תקציביים, ואנשים שחיו בה ועבדו בכפר השתמשו בחומרים שהיו להם, למשל כותנה.
הבית הוא במה
הלבשת הבית יוצרת תפאורה באמצעות פיסול טקסטיל המותאם לאופי הבית ולאנשים המתגוררים בו. אם יש תקרות גבוהות, נעצב את הטקסטיל בצורה מסוימת שתעצים את התקרות או שינמיכו את התקרה. אפשר לפסל עם הטקסטיל כל צורה שתשתלב בחלל הבית. התוצאה מתקבלת באמצעות שימוש בחומרים, סוגי בדים, מרקמים שונים, צבעים ואף שימוש במוטיבים שונים.
במסגרת התהליך נתייחס לצבעוניות ולחומרים שונים הכלולים בסגנון שבחרנו. האם הצבעים רגועים? האם הצבעים הם פסטלים או עזים? האם לעצב בית בשחור לבן? לפי סגנון זה נתכנן את החיבורים בין המוצרים השונים. למשל, הטפט והווילון משמשים כרקע כי הם נמצאים על הקירות; הכריות הן נקודות צבע ומהוות חלק מהעיצוב הכללי; כורסא בעלת צבע בולט תשיג אפקט בחלל החדר.
המשחקים בין מוצרי הלבשת הבית הם אינסופיים, אולם יש לתכנן אותם היטב. יש לבחון את תכונות הבית, את הפתרונות הנדרשים לפי נתוני החלל, את אופי הדיירים הגרים בו, את הסגנון המתאים להם ולאורח חייהם ואת התקציב שלהם. שיקולים אלה מאפשרים תכנון מקצועי שילביש את הבית במלבושים ההולמים אותו ויהפכו אותו למקום חמים וטבעי עבור בעליו.
